צ'רקסקי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשת, שהוגשה ביום 4.2.14, להארכת מועד להגשת ערעור, על פסק דינו של בית משפט קמא מיום 30.12.13, שהתקבל אצל המבקשת (בהתאם לחותמת על פני העמוד הראשון של פסה"ד שצורף לבקשה), ביום 5.1.14.

היינו בקשת המבקשת הוגשה תוך המועד הקבוע לערעור (45 ימים).

2.בבקשתה ציינה המבקשת כי האורכה מתבקשת לנוכח פנייתה ללשכת הסיוע המשפטי לקבלת ייצוג. בהתאם לאישור שצורף בהמשך מטעם הלשכה לסיוע המשפטי (מיום 20/3/14) התברר כי בקשתה הוגשה ללשכת הסיוע המשפטי ביום 30.1.14.

בסופו של יום בקשתה לייצוג נדחתה בהחלטה של לשכת הסיוע המשפטי מיום 18.3.14, בשל חוסר סיכוי משפטי.

3.בבקשתה ציינה המבקשת כי לטעמה סיכויי הערעור טובים לנוכח טענת זיוף שנטענה על ידה ונדחתה על ידי בית המשפט קמא.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה, תוך שמציינת שסיכויי הערעור קלושים, וכל מטרתה לדחות את הקץ.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי לקבל את הבקשה.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור קבוע בחיקוק ולפיכך חובה על מבקש הארכתו להתבסס על "טעם מיוחד" כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984.

"אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח', פ"ד לה(1) 376, 377). טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין”.

בשא  5636/06  נפתלי נשר נ' שלומי גפן פורסם בלודטה.

6.ככלל, המתנה לקבלת ייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי מהווה "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת ערעור; ראה לעניין זה בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון ואח', פ"ד נ"ד (4) 702, 706-707.

7.במקרה דנן כאמור המבקשת פנתה ללשכת הסיוע המשפטי כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין, והחלטת הלשכה לסיוע משפטי הדוחה את בקשתה לייצוג ניתנה רק ביום 18.3.14.

זאת ועוד, הבקשה לאורכה הוגשה ביום 4.2.14 פחות מחודש מיום קבלת פסק הדין, ותוך המועד הקבוע לערעור.

בנסיבות אלה, אני מוצא טעם מיוחד למתן אורכה, במיוחד כשאין פגיעה בציפיות הצד שכנגד בדבר סופיות ההליך, שכן כאמור הבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הערעור.

8.בנסיבות אלה סבורני כי יש מקום כאמור ליתן הארכת מועד להגשת הערעור, אפילו כשלטעמי סיכוייו גם בטענת הזיוף, אינם רבים.

9. על כן אני מאריך המועד למבקשת להגשת הערעור עד ליום 3.4.14.

10.אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.